ךלחךלח

 

 

ל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עורך: מר דוד לן, סגן נשיא FICE

עורך המהדורה העברית: ד"ר עמנואל גרופר

תרגום מאנגלית: גב' פנינה פריסטר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שבט, תשנ"ח תל-אביב ינואר, 1998

 

 

 

עורך: מר דוד לן, סגן נשיא פיצה

עורך המהדורה העברית: דר' עמנואל גרופר, יו"ר

IRECA (Israeli Residential Education and Care Association)

נציג ישראל באירגון הבינלאומי FICE

תרגום מאנגלית: גב' פנינה פריסטר

מיסמך זה גובש כתוצאה משיתוף פעולה בינלאומי במסגרת ועדה של אנשי מקצוע חברים ב פיצה

מהמדינות הבאות:

 

Mr. David Lane(FICE - UK)

יו”ר הוועדה ועורך המסמך

מר דוד לן,

Mr. Frits de Keyser(FICE - Holland)

חבר מר פריץ דה-קייזר,

Dr. Leo Ligthart (FICE - Holland)

חבר דר' לאו ליגטהרט,

Prof. Martha Mattingly(FICE-U.S.A.)

חבר פרופ' מרתה מטינגלי,

Mr. Henrik Nielsen(FICE - Denmark)

חבר מר הנריק נילסן,

Mr. Charles Pragnell(FICE- UK)

חבר מר צ'רלס פרגנל,

Prof. James Anglin(FICE - Canada)

חבר – מייעץ פרופ' ג'יימס אינגלין,

Mr. Maurice Blanchard(FICE - France)

חבר – מייעץ מר מוריס בלנשרד,

Dr. Emmanuel Grupper(FICE - Israel)

חבר - מייעץ דר' עמנואל גרופר,

Mr. Meredith Kiraly(FICE - Hungary)

חבר - מייעץ מר מרדית קירלי,

Prof. Alenka Kobolt (FICE - Slovenia)

חבר - מייעץ פרופ' אלנקה קובולט,

Mr. Wolfgang Trede (FICE - Germany)

חבר - מייעץ מר וולפגנג טרדה,

 

 

 

המהדורה העברית הופקה בשיתוף ובסיוע המינהל לחינוך התישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך, התרבות והספורט.

תל-אביב ינואר, 1998 שבט, תשנ"ח

כל הזכויות שמורות - ©

תוכן עניינים

 

מבוא למהדורה העברית: ד"ר עמנואל גרופר 2

פרק ראשון

היבטים שונים הקשורים בקוד אתיקה לעובדי נוער 7

פרק שני

שבעה עקרונות אתיים בינלאומיים עבור אנשים 12

העובדים בחינוך וטיפול בילדים ונוער

פרק שלישי

תדריך לחיבור קוד של אתיקה לעובדי נוער במדינה כלשהי: 14

1. למה מיועד קוד האתיקה? 14

2. למי מיועד הקוד האתי? 15

3. באיזה הקשר יש לפתח את הקוד האתי? 15

4. את מי צריך לערב בפיתוח הקוד האתי? 16

5. איזה תהליך נחוץ כדי להכין את הקוד האתי? 17

6. מהו המבנה הרצוי לקוד האתי? 17

7. גיבוש הסכמה על הקוד האתי. 17

8. יישום הקוד האתי. 18

פרק רביעי

תכנים אפשריים לקוד אתי לעובדי נוער במדינה כלשהי: 19

א. אחריות העובד כלפי עצמו. 19

ב. אחריות העובד כלפי ילדים, בני נוער ומשפחותיהם. 20

ג. אחריות העובד כלפי עמיתים. 22

ד. אחריות העובד כלפי מעסיקים. 23

ה. אחריות העובד כלפי המקצוע. 24

ו. אחריות העובד כלפי החברה. 25

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מבוא למהדורה העברית

 

הגדרות למושג הפרופסיה

נסיונות רבים להגדיר ולאפיין את מושג הפרופסיה נעשו מתוך התבוננות במשלחי-היד הנהנים באופן מסורתי מסטטוס פרופסיונלי גבוה כגון: רפואה, משפטים, ארכיטקטורה, פסיכולוגיה ודומיהם. המחקרים הקלסיים שנעשו בתחום זה (Greennwood, 1957; Becker, 1962), הביאו לידי גיבוש תפיסה, המגדירה פרופסיה בתור תחום עיסוק ייחודי, המבוסס על גוף ידע תיאורטי, וכן מיומנויות וטכניקות מתאימות אותם רוכשים בלימוד מתקדם ובהכשרה ממושכת יחסית.

הפרופסיה אמורה לספק לחברה שירות מוגדר ולקבל על כך תמורה בלגיטימציה והוקרה המתבטאים בסטטוס גבוה יחסי בחברה. היא מוכרת סובייקטיבית ואובייקטיבית ומתנהלת על ידי איגוד, שחבריו משתייכים אליו ומחוייבים כלפיו באימוץ ויישום כללים המקובלים כקוד אתיקה ייחודית (Reading.1976) . ניתוח הספרות הקלסית והעדכנית המתייחסת לסוגיה זו מאפשרים להפיק קבוצת תכונות ספיציפיות הנדרשות מפרופסיה ( גרופר, 1992 ), והן :

הפרופסיה צריכה לכלול גוף ידע מוגדר וספיציפי, שמשמש בסיס לתוכניות הכשרה במהלכן רוכשים המצטרפים גוף ידע זה ואת המיומנויות והטכניקות הדרושות לביצוע התפקיד המקצועי.

היא צריכה להתאפיין בקיומה של אוטונומיה בקבלת החלטות מקצועיות, לעוסקים בה.

לעוסקים בה יש מחויבויות לקריירה פרופסיונלית לטווח ארוך, שכוללת בתוכה גם מימד ערכי של אלטרואיזם, "שליחות" ומחוייבות כלפי השירות לטובת הכלל והלקוח הספציפי, בפרט.

הפרופסיה פועלת כארגון מקצועי אוטונומי, שהחברים מצטרפים אליו מרצונם. הארגון הוא בעל סמכות לקבל, או לדחות מצטרפים חדשים. לקבוע קוד אתיקה המחייב את כל אנשי הפרופסיה, ולנקוט בסנקציות כלפי המפרים אותו.

הפרופסיה פועלת כקהילה בעלת "תרבות משנה" משלה, ודרכים פורמליות ובלתי פורמליות להנחיל אותה לחברים חדשים המבקשים להצטרף אליה ולפקח על התנהגותם.

מקומו של העיסוק בעבודת נוער בקרב הפרופסיות

הפולמוס, בדבר היכולת להעביר את תפקיד עובד הנוער בכלל, ומחנך הפנימייה בפרט, תהליך פרופסיונליזציה, מתנהל מזה שנים רבות. דיון זה מתייחס אל הרמה התיאורטית והמעשית כאחד. השאלה מחריפה במיוחד לאור ההתמקצעות המואצת שחלה אצל בעלי עיסוקים אחרים הפועלים בתחום החינוך, הטיפול והסיוע לבני אדם (Helping Professions).

מתחילת שנות הששים הוחל במרבית מדינות אירופה בקידום תחום העבודה עם ילדים ובני נוער לשם הפיכתו לעיסוק פרופסיונלי לכל דבר (Toigo, 1981; Jones et Al., 1986; Jones, 1994).

המשמעות המעשית היתה שנחקקו חוקים, המגדירים את דרישות המינימום שחייב אדם למלא על מנת להיות מורשה לעסוק בעבודה זו. הוקצו משאבים ציבוריים, שאיפשרו את הקמתם של סמינרים ומכללות להכשרת עובדים לפני כניסתם לתפקיד או תוך כדי עבודה. אוניברסיטאות רבות פתחו חוגים ומכונים העוסקים בתחום "העבודה עם ילדים ונוערChild & Youth Care) או במינוח השגור באירופה "סוציאל פידגוגיה" (Social--Pedagogy) .

בין יתר הביטויים לקידומו של עיסוק כלשהו על פני "הרצף הפרופיסיונאלי" (גרופר, 1992), בולט במיוחד תהליך התגבשותם של "קודים אתיים" ויצירת מחוייבות כלפיהם. העיסוק והדיון בסוגיה זו תפס תאוצה בחמש השנים האחרונות. במדינות אחדות כגון הקנטונים דוברי הצרפתית של שוויצריה, מיושם קוד אתי לעובדי נוער מזה שנים מספר. בבלגיה הוגשה לאחרונה בפני הפרלמנט הצעת חוק המבקשת לתת תוקף חוקי לקוד אתי שגובש ע"י ארגון עובדי הנוער. בספרד כולה, ובחבל קטלוניה בפרט, חוקק ב-- 1997 חוק שהופך את יישום הקוד האתי לעובדי נוער פרופסיונליים חובה , לכל אחד מעובדי הנוער המבקש להרשם "בלשכת עובדי הנוער". לישכה זו הינה הגורם הרשמי היחיד שמוסמך על ידי המדינה לתת רשיון חוקי לעסוק בתחום. בצרפת, שהיתה חלוצה בתחום הקידום הפרופסיונלי של עובדי הנוער, הוקדש הכנס השנתי של אירגון עובדי הנוער (ANCE) בשנת 1996 לסוגיית הקוד האתי (Vidaud, 1996).

כל אלה הינם ביטויים המרמזים על קיומו של תהליך איטי אך ברור ורצוף, בו העיסוקים בעבודה עם ילדים ונוער מתקדמים לקראת גיבושה המלא של הפרופסיה. ענין הקוד האתי מהווה בו נקודת ציון משמעותית ואולי אפילו "קפיצת מדרגה". להערכתנו, ניתן לראות בה "נקודת אל חזור". מדינה שעובדי הנוער שלה הגיעו לרמת התפתחות כזו המאפשרת להם לקבל על עצמם מחויבות לאתיקה מקצועית, תתקשה מאד לחזור בה מצעד שכזה ולסגת חזרה לעבודה ברמה סמי או אף פרה - פרופסיונלית. הדבר נכון לגבי עבודה עם ילדים ובני נוער במסגרות בלתי-פורמליות בכלל, ובתחום הקריטי של ילדים ובני נוער במצוקה, בפרט.

תהליך התמקצעות העיסוקים בעבודה עם ילדים ונוער בישראל

גם בישראל מתנהל דיון דומה, בשאלת הפרופסיונליזציה של הדרכת נוער לאורך שנים רבות. למרות התפתחויות חשובות של העשור האחרון, לא הוכרע עדיין הדיון באופן נחרץ ברמה התיאורטית והמעשית כאחד (אייל ופרנק, 1998). התפקיד בו נעשתה ההתקדמות הברורה ביותר, הינו "מדריך חבורות הרחוב". ביוזמת מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, השלימו העוסקים בתחום זה "מהפכה שקטה" בתחום איכות כוח האדם הפועל בשדה. משנת 1984, עם הקמתו של המסלול האקדמי להכשרת עובדי קידום נוער במכללת בית - ברל, הוחל בתהליך מואץ של פרופסיונליזציה. כיום מרבית העובדים שעוסקים בתחום זה בישראל הינם בעלי תואר ראשון לפחות (שרר, 1989). משרד העבודה והרווחה השקיע אף הוא מאמצים גדולים לשיפור רמת הכשרתם של העובדים בתכניות ל"נוער וצעירים" (Young Adults ), באמצעות פעילותו של בית הספר המרכזי להכשרת עובדים חינוכיים-סוציאליים.

בתחום הפנימייתי היתה עליית הנוער הגורם המוביל כאשר הקימה ב - 1981, בשיתוף עם האגף לחינוך התישבותי במשרד החינוך, את המרכז להכשרה והשתלמות עובדי הפנימיות בכפר הנוער "הדסה-נעורים". מוסד הכשרה זה, שחותר בעקביות לקידום הפרופסיה של מחנך הפנימייה, בחר גם הוא לאחרונה, בדומה לעובדי קידום הנוער, באופציה של הפיכת מסלולי ההכשרה לאקדמיים לכל דבר.

מקומה של סוגיית "האתיקה המקצועית" בתהליך הפרופסיונליזציה

במהלך התפתחותה של התרבות האנושית, התפתחה המודעות לצורך בקוד אתי ייחודי לבעלי מקצועות חופשיים יוקרתיים. קודים אתיים אלה מגדירים דפוסים נורמטיביים של ידע והתנהגות, אשר מן הראוי שיאפיינו את בעלי המקצועות כמי שמוסמכים וראויים לעסוק במקצועם. בתחילה היו אלה רק מקצועות הרפואה והמשפט. בהמשך זכו במעמד פרופסיונלי שכזה גם הפסיכולוגים, לאחרונה (1996), העובדים הסוציאליים, ובמדינות מסויימות גם ציבור המורים וגם ציבורים פרופסיונליים נוספים.

נמרוד אלוני במאמרו על: "אתיקה מקצועית למורים ותפקודם בחברה כאליטה משרתת" (1996), עומד על שלושה מרכיבים מהותיים אשר אימוץ קוד אתי עשוי לתרום בהם לקידומה של הפרופסיה (שם, עמ' 383(:

המרכיב הראשון עניינו, רכישת כבודו ואמונו של הציבור הרחב. יוזמתם החופשית של המורים כלפי עצמם בכל הנוגע לאיכות תפקודם כבעלי פרופסיה, יכולה לעורר רק אהדה והערכה ולשמש בסיס של כבוד ואמון בעתיד.

המרכיב השני עניינו, שיפור משמעותי של איכות החינוך וההוראה. מטרה זו תקודם כפועל יוצא של העתקת המודעות הפרופסיונלית של המורים, ובכלל זה קבלת המחויבות לאותם סטנדרטים גבוהים, בידע, במיומנות ובהתנהגות - אשר מן הראוי שיאפיינו את המורה כבעל פרופסיה מוסמך וראוי לשמו.

המרכיב השלישי עניינו, חיזוק יכולת העמידה של המורה כבעל פרופסיה למול ציבורים תובעניים, בתקופה של שחיקה במעמד החינוך והמורה.

טענתנו היא כי בכל מקום בו מתייחס אלוני למקצוע ההוראה ניתן ללא קושי להחליף את השם ולרשום במקומו: "עובד נוער" או "עובד חינוכי סוציאלי" והדברים יהיו רלוונטייים באותה המידה.

יחד עם זאת, נראה לנו שמקצוע ההוראה נמצא בשלב מתקדם יותר של התמקצעות מאשר העיסוקים בתחום "קידום נוער במצוקה". מכאן מסקנתנו כי הטיפול המוגבר בסוגיית האתיקה המקצועית לעובדי הנוער, עשוי להיות גורם מדרבן ומזרז לתהליך ההתמקצעות של עיסוקים אלה, בכלל.

כניסתם של עובדי הנוער בישראל לתהליך יסודי ושיטתי של דיון מפורט לקראת גיבוש הקוד האתי המתאים למציאות החברתית שלנו, עשוי לתת תנופה משמעותית לתהליך הפרופסיונליזציה שמתקדם עד כה בצעדים איטיים למדי. דיונים וטיפול שיטתי בנושא זה עשויים להעמיד אותנו בשורה אחת עם מדינות רבות ומתקדמות בתחום עבודת הנוער הפרופסיונלית, ואשר גם הן מתחבטות עדיין בדרך לגיבושו של הקוד האתי שלהן.

האירגון הבינלאומי לקהילות מחנכות FICE , שישראל הינה מהחברות הראשונות שהצטרפו אליו עם ייסודו בפריס בשנת 1948, יזם בשנת היובל לקיומו את העמקת הטיפול בסוגיית הקוד האתי לעובדי נוער בכל המדינות החברות בו. הרצון לפרסם מהדורה עברית לקוד האתיקה נובע מהסיבות הבאות:

א. רצון להצטרף למגמה הבינלאומית של הקהיליה המקצועית אליה אנו משתייכים.

ב. להזין את תהליך הפרופסיונליזציה של עובדי הנוער בפנימייה ובקהילה כאחד, ולתת לו דלק

שיסייע להצעידו קדימה.

ג. לאחר פרסום קוד אתי לעובדים סוציאליים ב- 1996 והעיסוק האינטנסיבי של המורים בישראל

בדרך לגיבוש ואימוץ קוד אתי, עלול פיגור עובדי הנוער בתחום זה להיות לרועץ למעמדו

בקרב אנשי החינוך והטיפול בישראל.

אנו תקווה, כי פרסומה של המהדורה העברית אכן ישרת מטרות אלה, וכי הוא יגרה קבוצות שונות של עובדי נוער לעסוק בסוגיה זו כדי שנשכיל בפרק זמן סביר, להגיע לידי גיבוש של קוד אתי ייחודי לעובדי הנוער בישראל, אשר יתרום להצעדתו של העיסוק לקראת הסטטוס הפרופסיונלי שהוא ראוי לו.

ד"ר עמנואל גרופר

יוזם ועורך המהדורה העברית

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

אייל, שמואל ופרנק, גיל (1998). דו"ח על הסטטוס המקצועי של העובד החינוכי-סוציאלי וקידומו, ירושלים: עמותת "אפשר".

אלוני, נמרוד (1997). אתיקה מקצועית למורים ותפקודם כאליטה משרתת, בתוך: איתן, פלדי (עורך), החינוך במבחן הזמן, תל-אביב: הוצאת רמות, עמ' 383-391.

גרופר, עמנואל (1992). "להיות למדריך בפנימייה", חקירה אתנוגרפית של תהליך הסוציאליזציה המקצועית של עובדים חדשים לתפקידם, עבודה המוגשת לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.

שרר, משה (1989). התמקצעות עובדי קידום נוער בישראל: הבטחות ומימושן, חברה ורווחה, כרך ט'(3), עמ' 240-260.

Becker, H. (1962). The nature of a profession. in B.H. Nelson (Ed.), Education for the professions

( pp. 27-45). The sixty-first yearbook of N.S.S.E. Chicago: University of Chicago Press.

Greenwood, A. (1957). Attributes of a profession. Social Work, July, 47-55.

Jones, H.D. (1994). The Social Pedagogues in Western Europe-some implications for European interprofessional care, Journal of Interprofessional Care, Vol. 8 (No. 1), pp. 19-29.

Jones, H.D. et Al. (1986). The socialpedagogue in Europe - Living with others as a profession. Zurich: Fice-International publications.

Reading, H.F. (Ed.) (1976). A dictionary of the social sciences. London: Routledge & Kegan Paul.

Toigo, R. (1981). Chils care - occupation or profession: Searching for clarity. Child Care Quarterly, 10(3), 242-250.

Vidaud, D. (1996). Professions du Social: Mettre en Place une Deontologie Commune, Mouv’Ance, No. 41.

פרק ראשון: היבטים שונים הקשורים בקוד אתיקה לעובדי נוער

מונחים לשוניים

המונח חינוך וטיפול בילדים ובני נוער משמש במסמך זה עבור כל סוגי הפעילויות בתחום העבודה עם ילדים ונוער בפנימייה או בשרותים קהילתיים. אין בכוונתנו להוציא מכלל זה עבודה עם נוער בחינוך הבלתי פורמלי או עבודה הנתפסת כחינוך חברתי. המונח מקצוע נתפס גם הוא בהיבט הרחב ביותר. אין הכוונה שהמונח עובד נוער ייתפס כאליטיסטי או מגביל, אלא יש לפרשו באופן נרחב, כך שיכלול את כל האנשים העובדים בחינוך וטיפול בילדים ובני נוער.

מהו קוד אתיקה?

קוד אתיקה מתאר את הסטנדרטים של ההתנהגות המצופים מקבוצת האנשים אליו הוא מתייחס. קודים של אתיקה נתפסים כאחד הביטויים של המקצוע. אנשים שמעצבים את המקצוע נמצאים לעתים קרובות במעמד של כוח - אולי בשל הידע המקצועי שלהם או מפני שהמקצוע שלהם קיבל סמכות מתוקף החוק. הלקוחות אותם הם משרתים תלויים ביכולת המקצועית ובהגינות של אנשי המקצוע. חברי המקצוע מצופים להקדיש עצמם לסיפוק צרכי לקוחותיהם, ולא לנצל את הכוח שמעמדם המקצועי מקנה להם.

מכאן שקודים של אתיקה קובעים את הסטנדרטים שעל פיהם מצופים אנשי מקצוע לנהוג. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות קודים של התנהגות, מבוססים על העקרונות הכלליים שמהווים בסיס לפעילות אנשי המקצוע. אולם, יש ערך מוגבל לקודים אם לא ניתן ליישמם בפועל, ואם הם מנוסחים בתור עקרונות כלליים מופשטים ומעורפלים. לכן, חשוב שקודים יהיו ממוקדים, ניתנים לביצוע וניתנים לאימות, כך ניתן יהיה לראות את יישומם בפועל, לבדוק אותם ולהעריכם.

מדוע יש צורך בקודים של אתיקה?

יש ארבע סיבות עיקריות לצורך בקודים של אתיקה:

1) קודים מגדירים את המטרות הכוללות של המקצוע, האידיאלים אליהם שואפים מחנכים ומטפלים בילדים, כך שהם מספקים תחושת כיוון. אפילו אם המטרות (אותן העקרונות הכלליים האלו מתארים), הן אידיאליסטיות ומייצגות יעדים רחוקים שמעבר לנורמה המקובלת בהתנהגות יום יומית. הם מספקים קישור אל היעדים המתוארים בסטנדרטים אחרים.

 

 

 

2) קודים יכולים לתאר הרגלי טיפול סטנדרטיים טובים בילדים מעל למינימום המקובל. יחד עם זאת ניתן לעמוד בהם בעבודה היום יומית. במובן זה, הם מספקים הדרכה ועזרה למחנכים ולמטפלים בילדים, ובכך עוזרים להם להיות מודעים לסטנדרטים שהם אמורים ליישם באופן מציאותי.


3) קודים קובעים את הסטנדרטים המינימליים להתנהגות, הנחשבים כמקובלים. אסור לאף מחנך ומטפל בילדים לחרוג מהם, אם הוא רוצה להחשב למקצועי ולהישאר בעבודה. מבחינה זו, ניתן לראות קודים כמווסתים וניתנים לשימוש לצורך נקיטת סנקציות מישמעתיות אם נראה שהסטנדרטים אכן הופרו.


4) התהליך של גיבוש או למידת קודים של אתיקה גורם לכך שאנשים שמחנכים ומטפלים בילדים לומדים איך לחשוב ולנמק את מטרותיהם המקצועיות. במדינות מסוימות יש מסורת של עבודה לפי חוקים כתובים ותקנות, בשעה שבמדינות אחרות, נהוג לטפל בנושאים מסוג זה באמצעות דיון ודו-שיח מתמיד עם מעט מאד הדרכה ונוהלים כתובים. תהיינה הדרכים הנהוגות אשר תהיינה, התהליך של דיון בנושאים מסוג זה עוזר לאנשים בכל הרמות להקדיש מחשבה נוספת לגבי מה שהם מנסים להשיג ולגבי הדרכים בהן הם צריכים לנקוט בעבודתם לשם השגת מטרותיהם.

המטרה הבסיסית של עריכת קודים של אתיקה היא לעודד את אנשי המקצוע לחתור למימוש הסטנדרטים הגבוהים ביותר בחינוך וטיפול בילדים. מבחן האפקטיביות שלהם הוא במידת ההשפעה שלהם על העבודה בפועל בשדה.

לכן, בתכנים של קוד האתיקה למחנכים ומטפלים בילדים, הדגש צריך להיות על הצרכים של הילדים ומשפחותיהם, ועל הדרכים שבהם ניתן לספק את הצרכים האלו בצורה הטובה ביותר. קודים אמורים להסביר מדוע ילדים ומילוי צרכיהם חשובים, ובכך לחזק את המוטיבציה של מחנכים ומטפלים בילדים ונוער לבצע את עבודתם בצורה יעילה ותוך חיזוק ערכיהם המקצועיים, כמו כבוד, טיפול ודאגה לילדים ולמשפחות, איתם הם עובדים.

 

 

משמעותו של קוד אתי בהקשר "לרצף הפרופסיונלי"

 

 

מקצוע שואף להתפתח לסטנדרטים

גבוהים יותר ויותר.

מימוש מלא של האידיאל לא ניתן להשגה

אבל נותן תחושת כיוון ויעד.

 

 

 

 

 

 

 

קודים של אתיקה מציבים

סטנדרטים ברי השגה

של ביצוע מקצועי טוב. ניתן לזהותם

בבירור ולעיתים אף למדוד אותם. זאת,

בכדי להדגים שאכן הביצוע

הוא אופטימלי.

קודים של אתיקה מניחים סטנדרטים

מינימליים בסיסיים. מתחת לאותו

מינימום, ההתנהגות איננה

מקובלת. מחנכים ומטפלים בילדים

ונוער שלא מגיעים למינימום זה

חשופים לביקורת ואפילו

לסנקציות משמעתיות.

 

איזה קוד הוא הטוב ביותר?

בשנים האחרונות, מספר סניפים לאומיים של האירגון הבינלאומי FICE - גיבשו ופרסמו קודים של אתיקה. כולם, כמובן, נכתבו כדי למלא את הצרכים הספציפיים של אותה מדינה או האירגון שחיברו אותם. קודים אתיים אלה משקפים את חשיבת המקום והזמן בו הם נערכו. ניתן לומר, שאף אחד מהם איננו אידיאלי, וקשה להעתיקם כמות שהם לכל הארצות האחרות. יחד עם זאת, ניתן ללמוד משהו מכל אחד מהם.

הסיבה לכך שאף אחד מהם איננו קוד אידיאלי, אינה נובעת מכך שהם לא הוכנו כראוי. העובדה היא, שקביעת סטנדרטים הינו תהליך מתמשך שלא מסתיים לעולם. תמיד ישנן דרכים בהן אנו יכולים להשתפר, לא רק בהתנהגותנו, אלא גם בהבנתנו בנוגע למה שאנו עושים ובדרך בה אנו מתארים התנהגות טובה בקודי האתיקה שלנו.

עצם התהליך של עריכת קודים אתיים מסייע לנו להיות מודעים לחסרונות או לתחומים בהם אנו יכולים וצריכים להשתפר, ועושה אותנו רגישים יותר לצרכי אוכלוסיות הילדים. ניתן להתווכח ולאמר (במיוחד בשלב הנוכחי של התפתחות המקצוע של חינוך וטיפול בילדים), שהתהליך של עריכת הקודים האתיים חשוב יותר מאשר כל קוד פרטני בניסוחו המוסכם או המוסמך, מפני שהתהליך מסייע לאמן אותנו ומפתח את חשיבתנו המקצועית.

אכן, אין אף קוד של אתיקה, יהא טוב אשר יהא, שמגיע אי פעם למצב של גיבוש סופי ומושלם. תמיד יש מקום לשיפורים או לשיקול מחודש של נושאים לאור חשיבה חדשה, או שינויים בהתנהגות מקצועית, שנובעים מהתפתחויות בחברה הרחבה יותר.

מי אחראי לעריכת קוד אתיקה?

אם קוד אתי כלשהו אמור להיות יעיל, הוא חייב להיות מוסכם על כלל העוסקים במקצוע. הרעיונות והערכים הגלומים בקוד האתי צריכים להיות מובנים ומופנמים, כך שהם ישתקפו בעבודה היום יומית של כל המחנכים המטפלים בילדים ונוער. אין לראות קוד אתי רק כמערכת חוקים חיצונית שנכפית על ידי אנשים אחרים. עליו להתקבל על ידי המחנכים המטפלים בילדים ובני נוער כחשיבה שלהם עצמם. אם הרעיונות שכלולים בקוד האתי אינם מתקבלים בדרך זו, אזי יש צורך בדיונים נוספים, כדי להבטיח שהקוד האתי ישקף את מה שעובדי הנוער באמת חושבים ועושים.

 

 

 

 

 

בנוסף לכך, אם אין הסכמה רחבה בנוגע לתכני הקוד האתי, הדיון צריך להימשך עד שהנושאים ייפתרו. דרך תהליך זה, יש להבהיר את מרכיביה השונים של המציאות, ולנתח את הנושאים והדילמות בהם נתקלים עובדי הנוער בעבודתם. הדיון צריך לכלול קשת רחבה ביותר של אנשים בקהילה, כך שהפתרונות אליהם מגיעים אנשי המקצוע יהיו מבוססים ומוסכמים על ידי החברה בתוכה הם פועלים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרק שני: שבעה עקרונות אתיים בינלאומיים

עבור אנשים העובדים בחינוך וטיפול בילדים ונוער

האחריות המקצועית של כל מחנך ומטפל בילדים ונוער היא:

להעריך ולכבד כל ילד או אדם צעיר, כיחיד בזכות עצמו/עצמה, בתפקיד שלו/שלה כחבר/חברה של המשפחה שלו/שלה, ובתפקידו כחבר בקהילה שהוא/היא גרים בהם.

לכבד את הקשר של הילד או האדם הצעיר למשפחתו (להורים, לאחים ואחיות ולחברים אחרים במשפחה המורחבת). להתחשב בקשרים הטבעיים של החניך/כה ובזכויות בתחומי האחריות התלויים בהם.

לקדם התפתחות וצמיחה אופטימליים של כל ילד או אדם צעיר, כדי למצות את הפוטנציאל שלו/שלה בכל תחומי התפקוד.

להתערב באופן פעיל כדי לעזור לילד או אדם צעיר הנמצא במצב משברי, הכוונה לחניך שיש לו/לה אחריות לגביהם. העזרה כוללת מניעת היווצרות בעיות כשהדבר ניתן, מתן הגנה בשעת הצורך, ועל ידי מתן טיפול ושיקום שנחוצים לחניכים כדי להתמודד או לפתור את בעיותיהם.

להשתמש במידע בצורה נכונה, תוך כדי מתן כבוד לפרטיות של ילדים ובני נוער, שמירת סודיות כאשר זה נחוץ, והמנעות משימוש לרעה במידע אישי.

להתנגד בכל עת לכל סוג של אפליה, דיכוי או ניצול של ילדים או בני נוער, להגן ולשמור על זכויותיהם.

לשמור על יושר אישי ומקצועי, לפתח מיומנויות וידע בכדי לעבוד בצורה מקצועית, לעבוד בשיתוף פעולה עם עמיתים לעבודה, לתרום להתפתחות השירות, המדיניות והחשיבה בתחומים הנוגעים לחינוך וטיפול בילדים ונוער.

כל שאר הסטנדרטים המצופים מעובדי חינוך וטיפול בילדים ונוער נובעים משבעת העקרונות הללו.

באופן אידיאלי, עובדים מקצועיים אמורים לחוש כה מחויבים לסטנדרטים של ההתנהגות הקבועים בקוד האתי שלהם כך שלא יהיה צורך בשום תקנות רשמיות. בכל אופן, כדי להבטיח שהסטנדרטים אכן מיושמים, לעיתים יהיה צורך לתת לקוד האתי תוקף באמצעות חקיקה

או תקנה ממשלתית. הגישה שתינקט בעניין זה תהיה שונה ממדינה למדינה, בהתאם לאופי המערכות המשמשות בכל אחת מהן להסדרת סוגיות מקצועיות. אירגונים מקצועיים הם שצריכים להוביל את הפעולות הללו בכדי להבטיח שסטנדרטים שאינם ניתנים לביצוע לא ייכפו עליהם.

מה הן הבעיות הנוגעות לעריכת קודים של אתיקה?

בעיה עיקרית בעריכת קודים של אתיקה היא הצורך להבטיח שיהיה שימוש זהיר בשפה, על מנת שהניסוחים יבטאו בדיוק את מה שאנשים מתכוונים לומר. לעתים קרובות אין מונחים מתאימים כדי לשקף את המושגים אותם צריך לבטא, ויש צורך ליצור מונחים או הגדרות חדשים. ישנן גם בעיות תרבותיות מקומיות ובין מדינות שונות, שגורמות לקבוצות נפרדות של אנשים להבין שפה בדרכים שונות. תרגום משפה לשפה מוסיף לבעיה ומציג בפני FICE קשיים מיוחדים בעריכת קוד שיהיה מקובל ברמה הבין-לאומית.

ישנו גם הפיתוי להשתמש בז'רגון שמשקף חשיבה מקצועית המקובלת בזמן נתון. יש צורך להימנע ממונחים שמובנים רק בקרב בעלי המקצוע, מפני שקודים אתיים אמורים להיות מובנים על ידי הציבור כולו, ובמיוחד, על ידי אנשים צעירים שמעוניינים ללמוד אותם ולהשתמש בהם. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם אין מנוס משימוש במונחים מקצועיים כדי לבטא משמעויות ספציפיות.לכן, אין זה סביר שניתן יהיה להימנע לחלוטין מכל שימוש בז'רגון מקצועני.

בכל אופן, צריך לטפל בכל הבעיות הללו בצורה זהירה וקפדנית. תהליך זה עשוי להבטיח הבנה עמוקה יותר של הגישות המנוגדות כלפי חינוך וטיפול בילדים ונוער הקיימות במדינות שונות ברחבי העולם.

עם זאת, הבעיה העיקרית בעריכת קודים של אתיקה, היא כנראה הסכנה שסטנדרטים יהפכו ל"מקובעים", ויתפשו כבלתי ניתנים לשינוי. במקרה כזה, הקוד האתי עלול לשמש גורם שחוסם את החשיבה הפתוחה והופך מקור לנוקשות. זאת, במקום לשמש כלי גמיש שניתן להתאימו לדפוסים המשתנים של שירותים שנועדו לספק את הצרכים השונים של ילדים ובני נוער.

 

מה הן הבעיות ביישום קוד האתיקה?

יהא קוד אתיקה טוב ככל שיהא, הוא יכול לשמש רק כמדריך המסייע למחנכים שמטפלים

בילדים ובני נוער ולממונים עליהם למצוא פתרונות לבעיות שאיתן הם מתמודדים. כאשר מיישמים את הקוד האתי בפועל מגלים שכל בעיה ספציפית שאדם עומד בפניה שונה מעט מבעיות אחרות איתן הוא התמודד לפני כן. לפיכך, לא ניתן וגם לא רצוי לפתור אותן ע"י התייחסות לקוד האתי כאל "ספר חוקים".

לפעמים יכול להיווצר קונפליקט בין שני עקרונות ששניהם חשובים במידה שווה. לדוגמא, ייתכן שיהיה צורך לאזן בין הצרכים של ילדים שנמצאים בטיפול של עובדי נוער לבין הצרכים של ילדים אחרים במשפחותיהם. ייתכנו מקרים בהם לא ניתן יהיה לפתור בעיות ללא חשיפת חומר חסוי ובכך להפר סודיות. במקרים אחרים, עשוי להיווצר מצב בו יהיה ניגוד אינטרסים בין הצרכים האישיים של אנשי הצוות לבין הצרכים של המטופלים שלהם. למשל, תלונה קונדסית של ילד, עלולה להרוס קריירה של העובד. זוהי דוגמה למקרה בו עשויה להתקבל החלטה שנותנת עדיפות לאינטרס האישי של העובד (לאחר בדיקה יסודית של העובדות, כמובן).

לעיתים ייתכן גם שמחנכים ומטפלים בילדים ובני נוער יחושו שהם צריכים להתמודד עם אספקטים של שוני תרבותי, בשל הנזק שהם חשים שנגרם לילדים. דוגמאות מהזמנים האחרונים, בהם, נעשו נסיונות כאלו, כוללות מסעי תעמולה לביטול עונש פיזי ומילה לנשים או דרישה לפיקוח מחמיר יותר על עבודת ילדים ומניעת מצבי "ניצול". נושאים כאלו עשויים להיות נתונים במידה רבה לוויכוח, ועובדי חינוך וטיפול בילדים ונוער צריכים להבטיח שהם עובדים על בסיס אתי מוצק ושקול היטב, בעת התמודדות עם מסורות תרבותיות של כל קהילה ייחודית.

בכל אופן, הסכנה הגדולה ביותר שמרחפת על קוד האתיקה היא שהוא יונח על מדף הספרים או במגירה ויישכח. לנושאים שהוא כולל בתוכו יש חשיבות אמיתית בקביעת סטנדרטים גבוהים של שרות. יש צורך לחזור ולבדוק את התכנים של קוד האתיקה בפרקי זמן קבועים כדי להבטיח שהם ימשיכו לשקף תיפקוד טוב במציאות משתנה ושהם יזינו את תכניות ההכשרה שהצוות מקבל.

 

פרק שלישי: תדריך לחיבור קוד של אתיקה לעובדי נוער

(במדינה כלשהי)

כדי להכין קוד אתיקה לאומי, יש צורך לברר מספר שאלות, שאם לא ניתן להם מענה, עלולות להווצר חוליות חסרות בקוד האתי המתגבש. בפרק הקודם, הוצגו השאלות המרכזיות , ברמה העקרונית בלבד. את התשובות חייבים אנשי המקצוע בכל מדינה או לאום לגבש לעצמם, במסגרת החוקים, התרבות, הכלכלה, והחשיבה המקצועית שמתאימה להם.

 

 

1. למה מיועד קוד האתיקה?

מדוע יש צורך בקוד אתי? חשוב שייתברר מההתחלה מה המדינה הספציפית רוצה להשיג, בכפוף לנסיבות בתוך אותה מדינה. במיוחד, תכני הקוד האתי ואופן השימוש בו יושפעו משלב ההתפתחות של מקצוע החינוך והטיפול בילדים ונוער באותה מדינה.

ייתכן שיש רצון לקבוע סטנדרטים מקצועיים גבוהים יותר, תוך שימוש בקוד כחומר הוראה. יכול להיות, לדוגמא, נושא בו יש השקפות שונות לגבי התיפקוד המקצועי הטוב ביותר. ממונים עשויים לקבוע סטנדרטים מוסכמים ואפשריים בכדי להעריך אם הצוות שלהם פועל ברמה מתקבלת על הדעת. במידה שכן, תיתכן התנגדות מצד איגודים מקצועיים, שעלולים לראות את הקוד האתי כמסכן את חבריהם. ישנם גם מקרים שהתעוררו שערוריות ציבוריות בקשר להתעללות או ניצול מיני של ילדים שהיו בטיפול. לפיכך, יש מקום לסברה שהמקצוע זקוק לביסוס מחודש של אמינותו ותדמיתו הציבורית, ואלה יהיו גורמים שעלולים להצמיח התנגדויות להנהגתו של קוד אתי מחייב.

תהיינה המטרות אשר תהיינה, יש צורך, קודם כל, לדון בכולן ולהבהיר אותן, כי הקוד האתי אמור לשקף את מכלול הנושאים שהוא צריך לעזור לפתור.

2. למי מיועד הקוד האתי?

מי הן הקבוצות של המחנכים ומטפלים בילדים שעבורן מיועד הקוד האתי? אילו צוותים נוספים הוא עשוי לשמש? האם הכוונה שהקוד האתי ישמש מתנדבים וצוות מיומן גם יחד? אילו קבוצות, בוודאות, לא ייכללו בקוד אתי זה, מפני שיש להן קודים מקצועיים ומערכות בקרה אחרות משלהן?

גם כאן דרושה חשיבה בהירה ביחס לקבוצת או קבוצות היעד של הקוד האתי, מאחר שזה ישפיע על תכני הקוד האתי ועשוי להשפיע על השפה בה הקוד נכתב. השאלות שנשאלו כאן מכילות השלכות לגבי המבנה של מקצוע החינוך והטיפול בילדים ונוער - אם רואים אותו כמקצוע.

לכל מדינה יש החקיקה הייחודית שלה, דפוסי השרותים ושיטות הכשרת הצוות הנהוגים בה. במדינות רבות קיימת מערכת רשמית להכרה, זיהוי ורישוי של מחנכים ומטפלים בילדים ונוער. במדינות מסוימות יש מערכות נפרדות למחוזות שונים בתוך אותה המדינה. במדינות אחדות עובדי נוער אינם מוכרים כקבוצה מקצועית מזוהה. במדינות אלה כל המשאבים והאנרגיה מכוונים לשם הפעלת השירותים הבסיסיים לילדים. לפיכך, הכנת קוד של אתיקה הינה סוגיה בסדר עדיפות נמוך.

 

לאור תמונת מצב הטרוגנית שכזו, יש חשיבות מרובה לכך שמדינות תנקוטנה עמדות ברורות ביחס לסטטוס הפרופסיונלי של מקצוע החינוך וטיפול בילדים.

3. באיזה הקשר יש לפתח את הקוד האתי?

השאלות המרכזיות הן: האם קיימת מסגרת חוקית שבה יש לערוך את הקוד האתי? האם יש סיכוי שהקוד ישמש בסיס להכרה ורישוי? האם העובדים צריכים לאשר בחתימתם את הסכמתם לפעול לפי הקוד האתי? האם יש סיכוי שהקוד האתי ישמש ממונים לצורך נקיטת פעולה משמעתית נגד חברים בצוות?

במדינות מסוימות מורגש הצורך שקוד האתיקה של עובדי ילדים ונוער יתאים למערכת החוקים ולמדיניות הממשלה. במדינות אחרות מודגשת חשיבות המעמד העצמאי של המקצוע, כך שיתאפשר לנקוט גם בעמדה בקורתית כלפי הממשלה. כל מדינה צריכה לשקול את הנסיבות שמתקיימות בה.

נקודה משמעותית היא: האם ישנם מקצועות אחרים שפועלים בתחומים מקבילים או חופפים לעבודת נוער, כמו הוראה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או רפואה, שאולי יש להם כבר קודים אתיים? אם כן, האם יש צורך שהקודים יהיו זהים או דומים? האם זה יעזור להשתמש בניסוח זהה, או האם יש צורך להדגיש דווקא את ההבדלים בין המקצועות? כאמור, המצב יהיה שונה בכל מדינה ומדינה, ויהיה צורך למצוא תשובות שיתאימו לצרכים ולמערכות הקיימות בכל ארץ בנפרד.

4. את מי צריך לערב בפיתוח הקוד האתי?

התהליך של פיתוח קוד האתיקה צריך לערב טווח רחב ככל האפשר של אנשים ובעלי מקצוע מן הטעמים הבאים:

ראשית, הקוד האתי יהיה מבוסס היטב, כאשר לוקחים בחשבון את ההשקפות ודרכי החשיבה של מספר רב של אנשים, והוא ישקף את הנושאים האמיתיים הכרוכים בחינוך וטיפול בילדים ובני נוער, כשהם כוללים אנשים שעובדים ישירות עם ילדים ועם בני נוער.

שנית, המעורבות של עובדי חינוך וטיפול בילדים ונוער בתהליך גיבוש הקוד האתי, מסייעת להם להיות מחוייבים לנושאים שכלולים בו. לכן, התהליך עצמו עוזר למעורבים בו לפתח מודעות מקצועית לסטנדרטים של התנהגות, ויכול לשמש כאחת הצורות להכשרה.

אילו מנגנונים קיימים כדי לשתף קשת רחבה של אנשים בהתייעצויות, כדי ליצור דיון רחב בנושא? איזה תפקיד יכול למלא הסניף הלאומי של FICE בנושא זה? באיזה אופן עובדי הנוער עצמם מעורבים בתהליך בצורה הטובה ביותר? איך ניתן להתייעץ בצורה הטובה ביותר עם ילדים, בני נוער ואנשים צעירים, כדי להבטיח שדעתם בנוגע לדרכי החינוך והטיפול האפקטיביות ביותר, תילקח בחשבון? מיהם אנשי המפתח שישפיעו על קבלת הקוד האתי בפועל?

יש צורך לשקול היטב שאלות אלו כדי שהקוד האתי אכן יתקבל, מפני שקל לעורר התנגדות לרעיונות חדשים. במיוחד זה עלול לקרות אם תוך כדי התהליך מתעלמים מאנשים בכירים במקצוע ובעלי השפעה כגון: מנהיגי איגודים מקצועיים או אנשים ששולטים בתקשורת המקצועית.

5. איזה תהליך נחוץ כדי להכין את הקוד האתי?

יש צורך להשקיע מחשבה כבר מן התחלה באשר לדרך הטובה ביותר לתהליך הכנת הקוד האתי.

אילו שלבים נדרשים כדי לערוך את הקוד האתי? באיזה שלב יש צורך להפיץ דפי טיוטא של הקוד לצורך דיון ראשוני בין צרכני השרות? איך תושג הסכמה בנוגע לניסוח הסופי? מי ישלם עבור העבודה שנחוצה לצורך עריכה, הפצה, והדפסה?

6. מה המבנה הרצוי לקוד האתי?

ייתכנו קודים אתיים קצרים מאד, שיש בהם סעיפים בודדים בלבד, אך קיים סיכון שהם יהיו כלליים מדי. אבל אם הקודים האתיים ארוכים מדי, אין סיכוי רב שיקראו אותם או ישתמשו בהם.

בקטע קודם, בהתייחסנו לבעיות הקשורות בשימוש בז'רגון מקצועני, הוצגה הטענה כי יש לשקול היטב את השפה שמשתמשים בה. במיוחד יש לשים לב האם יש הגדרות מיוחדות למילים בעלות קונוטציות תרבותיות ייחודיות, שיש צורך להחליט עליהן מראש? האם יש ביטויים עמומים, או מונחים שקבוצות שונות עלולות לתת להם משמעויות שונות?

יש גם צורך להחליט על התבנית הדקדוקית, מאחר שהיא תבטא מסרים שונים, כפועל יוצא מהשימוש שעושים בשפה. לדוגמא, ניתן לכתוב בצורה תיאורית, "עובד ילדים ונוער עושה זאת".... אפשרות אחרת היא לנסח את ההיגד כהמלצה: "עובד עם ילדים ונוער היה צריך לעשות זאת...." או בלשון צווי, כהוראות, "עובד עם ילדים ונוער חייב לעשות זאת".... הראשון מצהיר הצהרה ומניח שאנשים יסכימו, השני מעודד אנשים לפעול כפי שמתואר, בעוד שהשלישי אומר לאנשים מה שהם חייבים לעשות. תהא התבנית אשר תהא, יש להשתמש בה באופן עקבי לאורך הקוד האתי כולו.

הבהרת נושאים אלו בשלב מוקדם ככל האפשר תמנע בלבול ואי-הבנות בהמשך.

7. גיבוש הסכמה על הקוד האתי:

כדי שהקוד האתי יהיה יעיל, יש צורך לתכנן כבר בשלב מוקדם, מהי הדרך בה הקוד יגובש סופית, יאומץ וייושם. לפני שהוסכם סופית על נוסח הקוד האתי חשוב לבדוק את הטקסט כדי לראות אם הוא:

בעל עקביות פנימית, מאחר ששינוים בשלב מאוחר יותר עלולים לשקף חשיבה שונה מזו של הרעיונות העומדים בבסיס מסמכי טיוטא מוקדמים יותר;

אינו עומד בסתירה לאמנת זכויות הילד של האומות המאוחדות;

אינו עומד בסתירה לחוקים ותקנות של המדינה, פרט למקרים בהם חוסר ציות הוא מוצדק בהתחשב בטובת הילד.

מאפשר ביצוע מקצועי טוב ותואם את המדיניות של האירגון הבינלאומי FICE.

חשוב לציין, שבמקרים בהם יש חוסר התאמה בין קוד האתיקה ומסמך אחר כלשהו (לדוגמא, חוק מסוים) ייתכן שקוד האתיקה מגדיר את ההתנהגות הטובה ביותר ושצריך לשנות את המסמך האחר בכדי להגיע להתאמה. כבר היו דוגמאות רבות בהיסטוריה בהן יחידים נאלצו לפעול על פי מצפונם בניגוד לתקנות רשמיות או חוקיות. ברור שרצוי, במידת האפשר, שתהיה התאמה בין חוקים, תקנות ודרכי מדיניות רשמיים מחד, וקודים מקצועיים של אתיקה מאידך אך ייתכנו מקרים בהם אנשי מקצוע צריכים לפעול על פי קודים אלו ולהתנגד לדרישות אחרות למען הסטנדרטים שהם מאמינים בהם ובגלל מחוייבויותיהם כלפי האנשים שהם משרתים.

אם יש חילוקי דעות בנוגע לסעיפים מסוימים, צריך להגדיר נוהל להכרעה בכדי שהתהליך יסתיים בשלב כלשהו. יש לזכור שאם הקוד האתי יתפרסם אי פעם, אבל תהיינה מחלוקות גדולות בין האנשים שייצטרכו ליישם אותו, תקטן היעילות שלו. ייתכן שיהיה זה הכרחי לדון בנושאי מפתח באריכות מסוימת, ולכן, בסופו של דבר יהיה צורך לקבל החלטה למרות חילוקי הדעות.

יש לקחת בחשבון גם את ההוצאה לאור והתפוצה של הקוד האתי, כדי להבטיח שהוא יהיה זמין באופן נרחב ומוצג בצורה אטרקטיבית, כך שתהיה לו השפעה מרבית.

8. יישום הקוד האתי:

השאלה הגדולה הינה: כיצד יש ליישם את הקוד האתי? יהיה צורך בשיטות שונות על מנת להבטיח שעובדי הנוער יידעו על קיום הקוד האתי. יהיה צורך לדאוג לכך שיאומץ על ידי מחלקות ממשלתיות או סוכנויות ציבוריות ופרטיות, המספקות שרותים לילדים ובני נוער. כל זאת, מתוך מטרה שהכוונות וההשלכות של הקוד האתי יובנו כראוי ויופנמו ע"י העובדים. הקוד האתי עשוי להיות חומר הכשרה טוב, שניתן יהיה להשתמש בו בישיבות צוות בכדי להגיע להסכמה בין כל חברי הצוות בנוגע לערכים, שברצונם לאמץ. הוא עשוי לשמש גם כחלק מן ההכשרה לתפקיד עבור אנשים חדשים הנכנסים לעבודה, כך שילמדו סטנדרטים מקצועיים טובים מההתחלה.

לבסוף, יש צורך להקים מערכת שתאסוף הערות ומשובים, כך שניתן יהיה לערוך שינויים בקוד האתי ולהרחיבו במידת הצורך, בפרקי זמן קצובים, כך שהוא יהיה מסמך חי, הנתון לשיפור מתמיד. אנשים שונים ימצאו מתיד דרכים לשפר את הטקסט ולהצביע על מקומות הנדרשים, כדי לספק את השרותים האפשריים הטובים ביותר עבור הילדים ובני הנוער אשר בטיפולם. יתירה מזו, העדר ביקורת ודיון לאורך זמן הם שצריכים להיות מקור וסיבה לדאגה.

פרק רביעי: תכנים אפשריים לקוד אתי

לעובדי נוער במדינה כלשהי

פרק זה מיועד לספק רעיונות עבור הסניפים הלאומיים של אירגון FICE, שברצונם לערוך קודים אתיים משלהם. הרשימה אינה אמורה להיות מודל להעתקה בשלמותה, מפני שלכל מדינה יש צרכים שונים וסעיפים מסוימים יתאימו למדינות מסוימות ולא לאחרות.

הסעיפים רשומים בשש קבוצות, בכדי להעניק לחומר מבנה מסוים. יש אפשרות להציג את התוכן במספר דרכים, אך המבנה שמשתמשים בו להלן מותאם לשיטות הנהוגות במדינות שונות. המבנה הזה מתחיל מרמת ההתחייבויות האישיות של עובדי ילדים ונוער, והוא מרחיב באופן הדרגתי את תחומי האחריות. שש הקבוצות העיקריות הללו, מחולקות בחלקן לתת קבוצות.

שש הקבוצות הן כדלקמן:

 

א. אחריות העובד כלפי עצמו.

ב. אחריות העובד כלפי ילדים ובני נוער ומשפחותיהם.

ג. אחריות העובד כלפי עמיתים.

ד. אחריות העובד כלפי מעבידים.

ה. אחריות העובד כלפי המקצוע.

ו. אחריות העובד כלפי החברה.

הסעיפים הבאים נלקחו ממספר רב של קודים אתיים, אך יש לקחת בחשבון שיכולה להיות חפיפה במקרים מסוימים. עם זאת, בכל המקרים, פותחות המילים, "האחריות של האדם שעובד עם הילדים..." כל סעיף וסעיף.

(א) אחריות העובד כלפי עצמו:

לאנשים העובדים עם ילדים ובני נוער יש אחריות אישית בנוגע לעצמם:

לשמור ולשפר את כישוריהם המקצועיים.

- לפתח ולנצל את המיומנויות, הידע והניסיון שלהם, במידה המירבית.
- להשתלם בתכניות חינוך וטיפול בכדי להיות מעודכנים בנושאים מקצועיים, לבחון גישות

חדשות ולטפח את המוטיבציה.

- לקבל פיקוח, הערכה, הדרכה וייעוץ, בכדי להבטיח שרות נאמן למקצוע.

לשמור על סטנדרטים

- לשמור על סטנדרטים אישיים גבוהים של התנהגות מקצועית. להמנע מפעולות שעלולות

להוציא למקצוע או לשרות שם רע, שיכול לגרוע מאמון הציבור.

- להיות מסוגל לזהות את הדרך בה ערכים, דעות של אחרים ודעות קדומות עשויים

להשפיע על השיפוט האישי.

- לפתח גישות ושיטות עבודה אישיות, שאינן גורמות לעלבון שלא צורך ללקוחות או

לעמיתים.
- לשמור על גבולות נאותים בין יחסים אישיים לבין מערכת יחסים מקצועית.
- להודות במגבלות, שנובעות מכמות הידע והכישורים שיש בידי העובד, ולהפחית בהתאם את הציפיות אם לא ניתן לממש אותן בצורה בטוחה ומיומנת.

- לחפש ייעוץ והדרכה אצל אחרים על פי הצורך.

- לפעול על פי המצפון המקצועי במקרים של דילמה והתלבטות. אם דעתו של העובד היא בניגוד לכיוון המוצע לו, חובה עליו לדווח לאדם האחראי עליו בקשר לכל התנגדות מצפונית שיכולה להשפיע על אופן הביצוע המקצועי.

- לסרב לכל מתנה, הטבה או אירוח המוצעים לו, שיכולים להתפרש כמקור השפעה על דרך ביצוע התפקיד המקצועי ומתן תנאים מועדפים למאן דהוא.

- להבטיח שהביצוע המקצועי לא יושפע משיקולים מסחריים.

- להבטיח שטובת הלקוחות אינה נמצאת בסכנה בגלל פעולותיו של בעל המקצוע כחבר של קבוצה או אירגון.

3. לשמור על רווחה פיזית ורגשית.

- להיות מודע לעצמו, לסולם הערכים שלו ולהשפעותיהם על ביצוע התפקיד המקצועי.

- להיות ערים לצורך בהתפתחות מקצועית ובצמיחה אישית.

- לשמור על כושר פיזי ומנטלי אישי ברמה הנדרשת לשם סיפוק הצרכים של הלקוחות.

 

(ב) אחריות העובד כלפי ילדים, בני נוער ומשפחותיהם.

לאנשים העובדים עם ילדים ובני נוער ישנה אחריות על השרותים שהם מספקים באופן ישיר לילדים ובני נוער שבטיפולם, ועל השרותים המוצעים למשפחות ולעמיתים אחרים הקשורים לאותם החניכים:

 

1) לקדם את הזכויות של ילדים ובני נוער.

- להכיר, לכבד ולדבוק בזכויות של ילדים, בני נוער ומשפחותיהם. לדבוק אליהם ביחס כזה

גם כיחידים וגם כקבוצות של לקוחות.

- לשתף ילדים, בני נוער ומשפחותיהם בקבלת החלטות המשפיעות על חייהם.

- לטפח נחישות עצמית מצד הלקוחות המשתמשים בשרות.

- לפעול כתומך לטובת הלקוחות.

- לתמוך בזכויות הילדים ובני הנוער בעלי צרכים מיוחדים להשתתף, עד כמה שיכולתם

מאפשרת, בכל הפעילויות הנגישות לילדים אחרים.

- לכבד את הפרטיות של החניכים ושאר הלקוחות.

- לשמור על סודיות בקשר למידע שהתקבל במסגרת השרותים המקצועיים, ולמסור נתונים אך

ורק באישור הלקוח. המקרים בהם יש למסור מידע מוגבלים בהוראה מפורשת של בית

משפט או במקרים שיש בהם עניין מובהק לציבור הרחב.


2) לקדם רווחה של ילדים ובני נוער כפרטים.


- לטפח את ההתפתחות הנורמלית של ילדים ובני נוער.

- להתחשב בנסיבות ובצרכים האינדיווידואליים של ילדים ובני נוער בעיצוב התכניות שמיועדות לספק את צרכיהם הפסיכולוגיים, החברתיים, התרבותיים והרוחניים.

- לקחת בחשבון ולהתחשב בשלב ההתפתחותי, בהבנה, ביכולת ובגיל של הילדים ובני נוער,

כאשר מעצבים או מספקים תכניות עבורם.

- לחתור לסיפוק הצרכים של כל ילד ונער על בסיס אינדיווידואלי.

- לבנות שרותים ותכניות על בסיס של ידע עדכני בתחום התפתחות הילד ודיסציפלינות מדעיות

קשורות לנושא, ולהתאימן לנסיבות הייחודיות המתאימות לכל ילד.

- ליצור, לשמור ולטפח סביבה בטוחה ובריאה המטפחת את ההתפתחות הפיזית,

האינטלקטואלית, התרבותית, הרגשית, המוסרית והרוחנית של החניכים.

 

3) להבטיח גבולות ברורים בין יחסים אישיים למקצועיים.


- להבטיח שהלקוחות מבינים באופן ברור את הגבולות שבין יחסים אישיים למקצועיים.

- להתייחס אל הלקוחות בצורה הולמת.

- להימנע ממצבים של אינטימיות מינית עם הלקוחות.

 

 

 

4) לשתף פעולה עם אחרים בסיפוק הצרכים של ילדים ובני נוער.


- להכיר בחברות הלקוחות, של משפחותיהם ושל הקהילות.

- לאפשר את ההשתתפות של אחרים משמעותיים בשרותים על מנת לספק את הצרכים של

הילדים ובני הנוער ולפתח שותפות איתם בהספקת טיפול הולם.

- לעודד שיתוף פעולה בחלוקת אחריות בין אנשי מקצוע, ילדים ובני נוער, משפחותיהם

והקהילה.
- לתמוך במשפחות הילדים ובני הנוער ובתהליכי החינוך והטיפול ולאפשר להם להמשיך ולקיים

קשרי משפחה רצופים.

- לתת לחניכים תרופות רק על פי מרשם של גורמים שמוסמכים לכך ע"י החוק ובהתאם

להוראות הרשומות. הדבר ייעשה אך ורק באותם המקרים בהן יש לכך סיבות ראויות בהתאם

להוראות ונהלים כתובים. במקרים של ספק מתחייב העובד להתייעץ עם גורמים מקצועיים

ובעלי סמכות בנדון.

5) לפעול נגד ביצוע לקוי של חינוך וטיפול בילדים ובני נוער.


- להימנע מהשתתפות במהלכים שהם לא מכובדים, משפילים, מסוכנים, מנצלים, מפחידים והעשויים לגרום לנזק פסיכולוגי או פיזי לחניכים ובני משפחותיהם.

- להגן על ילדים ובני נוער בפני התעללות ומצבים של הזנחה.

- לדווח על התעללות והזנחה של ילדים בכדי לאפשר נקיטת פעולות מתאימות.

- להימנע מקבלת טובות הנאה או מסיוע ללקוחות לבצע פעולות שיש בהן משום עבירה על

החוק. כמו כן, יש להימנע מעשיית יד אחת עם הלקוחות כדי לסייע להם בהתחמקות

מהתוצאות של מעשים לא חוקיים (חוץ מאשר במקרים יוצאי דופן בהם אפשר להצדיק את זה

על פי המצפון).

- להבטיח שהשרותים ניתנים ללא אפליה כלשהי כלפי לקוחות שונים. השונות יכולה להתבטא במיגוון נושאים: גזע, צבע עור, קבוצה אתנית, מוצא לאומי, גיל, מין, אוריינטציה מינית, מצב משפחתי, דת, יכולות ואי ייכולות, מצב רפואי, דעות פוליטיות, חברות בקבוצות מסוימות, או מעמד חברתי כלכלי.

- להימנע משיתוף הילדים או בני הנוער בסודות ללא ידיעת העמיתים.

- לא לפגוע במתן השרות המקצועי לילדים ובני נוער, אשר משפחתם מציעה לעובד הנוער טובות הנאה.

(ג) אחריות העובד כלפי עמיתים.

לאנשים העובדים עם ילדים ובני נוער ישנה אחריות כלפי העמיתים המקורבים להם ולאנשי מקצוע אחרים עימם הם צריכים לשתף פעולה לטובת הלקוחות:

1) לקדם רמת ביצוע מקצועית טובה.

- לייסד ולשמור יחסים של אמון ושיתוף פעולה עם עמיתים.

- להתייחס לעמיתים בכבוד, בנימוס, בהגינות ובאמון.

- לתת לעמיתים את ההכרה והאמון המגיעים להם עבור הישגים מקצועיים.

- לכבד את היחסים של עמיתים עם לקוחות ובני משפחותיהם.

- לפעול כחבר בצוות, תוך תמיכה בחברים אחרים באותו הצוות. לתרום לשמירה על סטנדרטים

קבועים של שרות מקצועי על ידי מתן וקבלה של ייעוץ תמיכה, במיוחד במקרים של משבר.

- למסור, לעתים, מידע מלא בכל הנושאים שאמורה להיות לעמיתים גישה אליהם.

- לסייע לעמיתים לפתח את כישוריהם המקצועיים על ידי הדרכה, תכניות הכשרה וצורות

אחרות של תמיכה.

- לשמור על סודיות בנוגע לדיונים עם עמיתים בקשר לבעיותיהם וקשייהם המקצועיים, אלא אם

קיימת סכנה לפגיעה בלקוחות עצמם.

- להפנות את הלקוחות לעמיתים, כולל חברים במקצועות אחרים, באותם מקרים שבהם

הכישורים והידע הייחודי שלהם נחוצים בכדי לספק את הצרכים של הלקוחות.

2) להתנגד לביצוע לקוי של העבודה.


- להעיר ולהביא לתשומת ליבם של עמיתים טעויות וטיפול שאינם עומדים בסטנדרטים הולמים

ובכדי לאפשר להם לשפר את תפקודם.

- לנסות לפתור חילוקי דעות עם עמיתים באופן ישיר, ולעתים באמצעות הצוות.

- לדווח לאדם האחראי על מקרים בהם נראה שבריאותם או בטיחותם של עמיתים נמצאים

בסכנה.

(ד) אחריות העובד כלפי מעסיקים.

לאנשים שעובדים עם ילדים ובני נוער יש אחריות כלפי הגורם שמעסיק אותם. זו יכולה להיות רשות ממלכתית הפועלת מכוח החוק, או גוף וולונטרי, אירגון פרטי וכיוב'. האחריות כלפי המעסיק מתייחסת להיבטים הבאים:

1) להיות לויאלי כלפי המעביד

- למלא התחייבויות וחובות על פי חוזה/הסכם העבודה.

- לתרום להשגת המטרות המקצועיות של האירגון.

- לעזור לאירגון בהספקת האיכות הגבוהה ביותר של שרות ללקוחות.

- לגלות נאמנות כלפי האירגון בתוכו הוא פועל.

- לעשות הבחנה ברורה בין הצהרות ומעשים שנעשים בשם האינטרס של האירגון לבין דעות

והערכות ושיפוט אישי.

- לתרום להתפתחות האירגון על מנת שיוכל לספק את הצרכים של הלקוחות ביעילות הרבה

ביותר.

2) לשמור על עמדה מקצועית עצמאית בתוך האירגון.


- לחתור לכך שמשאבים שתואמים את צרכי הלקוחות יהיו נגישים להם בכמות ובאיכות

מספקת. להבטיח שהמשאבים מחולקים בצורה הוגנת לחניכים ובמקרה הצורך-להסב את

תשומת ליבו של האדם האחראי למחסור בשירותים ומשאבים הנחוצים לסיפוק צרכיהם של

החניכים.
- לדווח לאדם האחראי לנושא באותם מקרים או נסיבות בהן אין אפשרות לספק לחניכים

שרותים בטוחים ומתאימים, או במקום שיש חשש לכך שרמת התיפקוד המקצועי אינה

עומדת בסטנדרטים מתקבלים על הדעת.

- לדווח על כל טיפול כושל או גישות לא מקובלות של פעולה בכדי לשמור על סטנדרטים גבוהים

של שרות לחניכים ולהגן על השם הטוב של האירגון.

(ה) אחריות העובד כלפי המקצוע.

לאנשים העובדים עם ילדים ובני נוער ישנה אחריות כלפי המקצוע שלהם. ישנן מדינות מסוימות בהן האחריות הזו משתקפת בדרכי הפעולה של גופים מקצועיים וחוקיים, והם שמכתיבים את הסטנדרטים ומנווטים את המקצוע. דבר זה בא לידי ביטוי בתחומים הבאים:

1) לגבש סטנדרטים מקצועיים.


- לקדם סטנדרטים גבוהים של תיפקוד מקצועי, תוך כדי פיתוח שיטות עבודה חדשות על מנת

לספק צרכים משתנים של אוכלוסיות החניכים. להפנים את הקוד האתי ולתמוך ביישומו בחיי

היום-יום של העבודה בשדה.

2) להרחיב ידע ומיומנות מקצועיים.


- לתרום להרחבת הידע המקצועי, ברמה התיאורטית וברמת הפרקטיקה, על ידי יוזמה אישית או השתתפות בתכניות מחקר ופיתוח. פעולות אלה ייעשו בהתאם לסטנדרטים מקובלים של שיטות מחקר, כללי כתיבה מדעית ותוך הקפדה על יושר אינטלקטואלי ואתיקה של מחקר.


- ליישם את מימצאי המחקר בפעילות בשדה לטובת החניכים/הלקוחות.

- לפתח ולקיים תכניות הכשרה והשתלמות מקצועיות באיכות גבוהה עבור בעלי התפקידים

שעובדים עם ילדים ובני נוער, בדרגים השונים.

- ללמוד מעבודתם של עמיתים בסוכנויות ואירגונים אחרים במדינה וגם לחתור ללמוד מנסיונם

של עמיתים בארצות אחרות.

- לקדם יחסי עבודה טובים בתוך האירגון.

- לפתור קונפליקטים עם עמיתים בדרך של בוררות או תיווך בלתי פורמלי.

- לדווח על מקרים של טיפול כושל או הפרת קוד האתיקה.

- לתרום באופן אקטיבי להתפתחות של גופים מקצועיים ואירגונים.

- לקדם שיתוף פעולה עם חברים במקצועות אחרים בכדי להביא לידי סיפוק צרכיהם של

הלקוחות/החניכים.

(ו) אחריות העובד כלפי החברה.


לאנשים שעובדים עם ילדים ובני נוער ישנה אחריות כלפי הקהילה כולה בהיותם תורמים לחינוכם של האזרחים העתידיים של החברה:

1) לספק מידע ולקדם הבנה.


-
ליידע את הציבור בנוגע לצרכים של בני הנוער והשרותים שמיועדים לספק את אותם הצרכים.
- לקדם את ההבנה בין הקבוצות השונות בחברה ולהקל על קבלת השונה והזר בחברה.
- לעודד השתתפות ומעורבות של הציבור המבוססות על מידע מעודכן. כל זאת, כבסיס לעיצוב

מדיניות חברתית והתייחסות כלפי המוסדות שאמורים לבצע מדיניות זו.


2) לספק את הצרכים של ילדים ובני נוער במסגרת החברה הרחבה.


- לספק שרותים עבור האנשים שיש להם צרכים מיוחדים במסגרת הקהילה.

- לעבוד למען הכרה חברתית גדולה יותר בזכויות הילד.

- לתמוך במדיניות וחוקים המקדמים את טובת הילדים, בני הנוער ומשפחותיהם ולנסות למנוע

את פעילותם של אלו שלא נוהגים כך.